אנימל - טיפול באמצעות סוסים בילד עם הפרעות קשב וריכוז
לוגו אנימל
חפש
כתב העת חיות וחברה
טיפול באמצעות סוסים בפרעות קשב וריכוז ילד מלטף סוס
מאת: מיה רזיאל, שרה גוברין
מנחות בתכנית להכשרת מטפלים ברכיבה בבי"ס סוסים ואנשים
תומר היה ילד דחוי, בן 10, תלמיד בכתה ד, עצוב, לא מסתדר עם ילדים אחרים. תמיד נראה כמישהו שמצוי מחוץ לעניינים ויחד עם זאת מאוד רוצה להיות "שם" עם כולם.
בבחירות לקבוצות כדורגל בשעורי ספורט ובהפסקות הוא נבחר אחרון או שאינו נבחר בכלל.

בשיחות רבות שערכה המורה בכתה בעניינו, חזרה אותה התלונה מפי הילדים, הם טוענים שמצד אחד הוא חולמני ולא יודע מה לעשות ומצד שני הוא תוקפני מאוד ובכל פעם שמעירים לו, או נתקלים בו במקרה, מגיב תומר בכעס עצום, הוא דוחף חזק, מקלל ומשתולל. לא מעט מקרים הסתיימו כשהמשחק התפוצץ מפני שלא ניתן היה להרגיע אותו לאחר הערה מאחד הילדים האחרים, 
הערות אשר בינם לבין עצמם עוברות ומחליקות, תומר מגיב ללא פרופורציה מתאימה למה שהתרחש. הילדים בכתה לא רוצים לשחק איתו, הוא לא צפוי.

תומר מצידו חוזר על טענתו, "אני לא מבין" "הם התחילו" הם דחפו / קללו / הרביצו לי..." לתחושתו הוא באמת לא מבין מה קרה, "כולם מתנהגים ככה, אם דוחפים ילד אחר והוא דוחף בחזרה, אף אחד לא עושה מזה עניין, אז למה דווקא איתי..."
תומר הופנה לטיפול באמצעות סוסים בהמלצתה של המרפאה בעיסוק איתה התייעצה אמו בחשש לקושי מוטורי, חשש שעלה באבחון קשב וריכוז שעשה ובו אובחן כילד בעל ADHD. המרפאה בעיסוק טענה כי עבודה עם סוסים תתאים לו מאוד.

תומר החל להיפגש עם המטפלת בחווה, הוא גילה עניין ורצון, התמיד להגיע, לאמו לא היה כל קושי להוציא אותו מהבית אחר הצהריים.

המפגשים הראשונים התנהלו היטב. בין תומר למטפלת נוצר קשר טוב, הם שוחחו בכל מפגש, עבדו עם הסוס וכמו כן, הסתיים כל מפגש בשיחת סיכום שבה עברו ביחד על מה שעשה תומר ועל הפעילות המשותפת. המטפלת הקפידה לשאול את תומר בסיום כל מפגש כיצד לדעתו ולתחושתו חש הסוס וכיצד חש הוא עצמו, תומר, ביחס לכל הפעילות והעשייה.

בזמן העבודה הממוקדת עם הסוס, נשאל תומר שוב ושוב שאלות ביחס לתחושותיו שלו את הסוס. כאשר העיר באחד המפגשים בעודו מבריש את הסוס, כי "הסוס לא שקט היום", שאלה אותו המטפלת, מה הסימנים לכך? ומדוע לדעתו הסוס לא שקט? תומר ציין כי הסוס מניע את זנבו יותר מאשר במפגשים הקודמים וכי הוא נע מרגל לרגל בעצבנות.

במפגש אחר עוד לפני שהגיעו אל הסוס שחיכה קשור במגרש, אמר תומר למטפלת "מעניין אם הוא מחכה לי", המטפלת מצידה שאלה את תומר, האם יתכן והסוס לא יחכה? האם הסוס רוצה לחכות לו? והם ניהלו שיחה בעניין בעודם יושבים על הדשא מתחת לעץ, (במקום בו ניהלו את כל שיחותיהם). תומר סיפר למטפלת כי לפעמים הוא קובע עם אחד מילדי הכתה להיפגש בגן המשחקים אחר הצהריים והוא תומר מגיע אך לא תמיד מחכים לו, לעיתים מתברר לו כי ילדים נוספים הגיעו לפניו וכי הם כבר עושים משהו אחר בלעדיו.
במפגש השישי חל מפנה.

תומר הגיע לא רגוע, הכתה התכוננה לצאת לטיול השנתי ליומיים והילדים התחלקו לחוליות באופן עצמאי. תומר לא הצליח למצוא לעצמו קבוצה, הילדים איתם רצה להיות סרבו לקבל אותו ושני הילדים האחרים איתם נשאר היו ילדים דחויים נוספים בכתה ואיתם לא רצה להיות כפי שגם הם לא רצו אותו.

אמו של תומר עדכנה את המטפלת במצב רוחו, ואמרה כי הוא נרגז מאוד.
המטפלת החלה את המפגש כמו בכל שבוע, בשיחת פתיחה מתחת לעץ. תומר סרב לשתף פעולה, הוא התיישב על הברכיים, נעמד, הרים אבנים קטנות מתוך הדשא וזרק אותן על הדשא לכיוונה של המטפלת, כאשר ביקשה ממנו להפסיק כי הוא פוגע בה, הפסיק לשניות אחדות אך חזר על מעשיו. הוא הסתכל כל הזמן לכיוונם של הסוסים, ענה בתשובות קצרות ולקוניות לשאלותיה של המטפלת ואחר כ-5 דקות החל לבקש ללכת אל הסוס שלו. המטפלת ניסתה להרגיע אותו אך ללא הועיל.

המטפלת אמרה: אני רואה שאתה כבר רוצה לפגוש את הסוס שלך.

תומר לא ענה, אלא קפץ והחל לרדת לכיוון המגרש.

המטפלת קראה לו לחזור ואמרה: אני מזכירה לך את כלל הבטיחות שלנו, אנחנו יורדים למגרש ביחד, תומר עצר, הוא חיכה למטפלת. המטפלת עמדה כעת אך לא התקדמה לעברו, ואמרה: אני רוצה כמו בשבוע שעבר, לשתף אותך בתכנית העבודה שלנו להיום.

תומר, בקוצר רוח, אמר: "טוב, טוב." הוא נשמע קצר רוח ומלגלג.

המטפלת המשיכה לדבר אליו: היום נרכב על הסוס ונמשיך לדרבן אותו וללמד אותו לפנות לצדדים שונים לבקשתך.
היא התקרבה אל תומר והם ירדו אל המגרש.

תומר בחר קסדה ועלה על הסוס, שומר על כל הכללים שכבר למד ותרגל.
הוא היה קצר רוח אל הסוס. ציקצק שוב ושוב מנסה להמריץ את הסוס לזוז קדימה.
הוא התקשה לעקוב אחר הנחיות המטפלת להפנות את מבטו ואת המושכות בו-זמנית לאותו הכיוון כשהתבקש להפנות את הסוס ימינה או שמאלה..

כאשר העניין התרחש פעם נוספת, כעס תומר: "הוא לא עושה מה שאומרים לו". המטפלת שאלה: למה? 
תומר ענה בכעס: "כי הוא טיפש גדול ונמאס לי כבר ממנו, אני יורד"
הוא עזב את המושכות והתכוון להסתובב על האוכף ולרדת.

המטפלת עצרה אותו במהירות, באומרה: תומר אסור לך לרדת לבד מהסוס ללא הנחייה שלי, זהו אחד מכללי הבטיחות שלמדנו.

תומר, עדיין ישוב בתוך האוכף, רגליו כבר מחוץ לארכובות, עצר את הירידה.

מה קורה תומר? שאלה המטפלת ברוך.

תומר התרגז שוב, הוא צעק, "הסוס האידיוט הזה לא מקשיב לי" והוא הרים את רגלו ובעט בסוס. הסוס הגיב בקפיצה קטנה קדימה .

תומר השתתק.

המטפלת הביטה בו ושאלה: איך הסוס הרגיש עכשיו, תומר?

תומר ענה:" אני חושב שהוא נבהל" .

המטפלת שאלה: מה הוא חושב , לדעתך?

תומר אמר: "אני לא יודע, אולי הוא רוצה שאני ארד ממנו"

המטפלת שאלה: יש אפשרות אחרת? אולי הוא חושב משהו אחר?

תומר שתק.

היא שאלה שוב: איך אתה מרגיש עכשיו?

"אני לא יודע מה לעשות " אמר תומר
.
המטפלת התבוננה בו לרגע קצר ואמרה: אולי תנסה שוב לבקש ממנו כפי שצריך, אתה זוכר איך?

תומר שאל: "לצקצק, להסתכל לכיוון שאני רוצה ולהפנות לשם את המושכות?"

המטפלת הנהנה בראשה, היא חייכה אל תומר בעידוד.

תומר עשה את הפעולות בסדר הנכון. הסוס פנה ימינה כפי שהתבקש. תומר נראה מרוצה, ישוב גאה באוכף.

טיפול באמצעות סוסים כפי שמוצע כאן, מהווה תפנית בעבודה טיפולית עם סוסים. תומר, כילד דחוי מקבל מרחב טיפולי בטוח המורכב ממערכת יחסים בינו לבין המטפל, בינו לבין המטפל והסוס. הסוס כבעל חיים עוצמתי, משקף מיידית לילד המתפרץ, את התוצאה הטבעית להתנהגותו.

בפעילות ועבודה עם הסוס אדם יודע מייד היכן הוא עומד. הסוס מגיב במהירות, הוא מחפש באופן מיידי ואינסטינקטיבי את המקום הבטוח ולשם ישאף להגיע.

ילד עם ADHD מחפש גם הוא את המקום הבטוח, מחפש את ההתנהגות שתאפשר לו לתפקד כשורה, להכניס הגיון לפערים שבחייו, לפער שבין היכולות הקוגניטיביות שלו ליכולות השליטה בהתנהגותו,הפערים שפועלים לחובתו ולא לטובתו. תומר מתפרץ כלפי ילדים אחרים כאשר הוא במצוקה, בתגובה הם דוחים אותו מתעלמים ממנו. תומר אומר שוב ושוב "אני לא מבין". כל הסבר לתומר נופל ונתקל בחומה של חוסר היכולת שלו לתרגם את השליטה הנדרשת ממנו לשליטה פנימית שתאפשר לו להגיב באופן שונה, לכעוס אך לא להתפרץ, להיפגע אך יחד עם זאת לפעול בדרך שתאפשר לו ולאחרים יצירת קשרים חברתיים חיוביים בדרכים לגיטימיות.

תומר בעט בסוס. הסוס לא עוצר וחושב לעצמו: רגע אחד, מעניין מדוע הילד הזה בעט בי, אשאל אותו.
הסוס מקבל בעיטה ומיד מגיב – קופץ קדימה במטרה להימלט ולהגיע למקום הבטוח אשר מבחינתו הוא המטפל שהינו הדמות הסמכותית והחזקה בסיטואציה, על ידו זהו המקום הבטוח ולכן הקפיצה הקטנה נועדה להביא אותו לשם.
תומר נבהל, השתתק.

באותו הרגע הוא מתמודד עם התוצאה הטבעית להתנהגותו באופן ישיר חזק וברור אך בנוסף הוא לא נדחה על ידי הסוס (בניגוד לדרך שבה נדחה ע"י הילדים האחרים). תומר יכול להמשיך לעבוד עם הסוס, להמשיך לרכב עליו, להבריש אותו... הסוס יאפשר לו זאת ברגע שתומר ישנה את התנהגותו מכיוון שסוסים הינם בעל חיים נטול אגו עדרי, הם פועלים וחיים הירארכית כתוצאה מצורך ראשוני להגנה ותחושת שקט ובטחון ולא מתוך חלוקה למעמדות כפי שמתגלה וקיים בחברת בני-אדם מבוגרים וילדים.

כך שהבעיטה שתומר בעט בסוס הכריחה את האחרון לפעול עבור עצמו ולחפש יציבות ומקום בטוח, הוא – הסוס יפעל כדי להביא את המצב לאיזון...תומר היה זה אשר מבחינתו של הסוס היה צריך לשמור על האיזון ולספק את הצרכים הללו, תומר הפר זאת, באותו הרגע הסוס "לקח פיקוד" על המצב לא נתן למצב להתדרדר (בניגוד למה שמתרחש מול ילדים אחרים הפועלים ממניעים חברתיים ולא דווקא ממקומות של חיפוש הגנה ובטחון) , כך כשהסוס הרגיש שתומר אינו יכול להוביל את מערכת היחסים שביניהם כפי שהוא (הסוס) נזקק לה, הוא פועל להשגתה, הוא זז מהסיטואציה שבה תומר בעט בו והוא קופץ קדימה למקום בטוח יותר שבו הוא מוביל את האינטראקציה שביניהם.

הסוס פעל, ברגע שיחוש שתומר מסוגל מחדש להוביל את מערכת היחסים שביניהם למקומות יציבים ובטוחים, הסוס יאפשר לתומר להוביל שוב את יחסיהם מפני שהוא לא זקוק להובלה הזו לצרכים חברתיים אלא כפי שנאמר, לצרכי הגנה בטחון ואיזון, עבור הסוס סיפוק צרכים אלו הינו עניין של הישרדות, תומר מצידו נזקק לשליטה פנימית בדחפיו לצרכים של הישרדות חברתית, הוא רוצה להתקבל ולחוש שייכות לחברת בני-גילו כשווה ולא כדחוי. תומר, בעבודתו עם הסוס, יוכל להראות תסכול אך לא "ישבור את הכלים" בניגוד להתנהגותו מול ילדים אחרים, התנהגות שמרחיקה אותם ממנו.
בעבודה טיפולית עם סוסים המטופל צובר חוויות שונות מאלו שהתרגל אליהן. תומר מגיב מקבל תגובה חוזרת להתנהגותו הלא-לגיטימית ומסוגל לתקן מיידית באופן חיובי  את התנהגותו. הוא לומד משהו חדש המאפשר לו לסגל לעצמו למידה התנהגותית משמעותית.

המטפל מוביל את מערכת היחסים הן כמשתתף פעיל והן כצופה-משקף. המטפלת "תיווכה" עבור תומר את רגשותיו ומחשבותיו של הסוס כפי שהוא תומר יכול לתפוס ולהתייחס אליהם. לא התייחסות אל הסוס כאל כלי או חפץ דומם, אלא בעל חיים שיש לו צרכים משלו והוא פועל להשגתם ויש להבין אותם ולהתחשב בהם, באמצעות דרך זו תומר ילמד להשליך את התנהגותו ואופן פעולתו עם הסוס לחיי היומיום שלו (ה ADL) שלו בעזרתה של המטפלת המכילה את הסיטואציות, משקפת ומבהירה אותן.

שיטת העבודה שהותאמה לתומר פותחה ע"י צוות המנחים בבי"ס להכשרת מטפלים באמצעות סוסים, "סוסים ואנשים" בכרכור והוכנסה לעבודת השטח בשש שנים האחרונות הן בחוות בית הספר ובחוות שונות בארץ באמצעות עבודתם הנרחבת של הבוגרים.

השיטה משלבת שיחות ועבודה עם הסוס, הן עבודת קרקע והן רכיבה כחלק ממערך הטיפול עם המטופל (מבוגרים וילדים) בכל מפגש הנמשך כ-45 דקות.
אודות המחברות:
  • מיה רזיאל – מטפלת באמצעות סוסים, מדריכת רכיבה, BEd  בחינוך גופני עם התמחות באוכלוסיות מיוחדות, מנחה בכירה בתכנית "סוסים ואנשים", בעלת חווה/קליניקה פרטית ברמת הגולן.
     
  • שרה גוברין – מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה, MEd בייעוץ וטיפול חינוכי, מנחה בכירה בתכנית "סוסים ואנשים", בעלת קליניקה פרטית.
שתי הכותבות עובדות כ-6 שנים בעבודה משותפת בהנחיית סטודנטים בתחום הכשרת מטפלים ברכיבה
הכשרת מדריכי רכיבה טיפולית לעבודה עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ועם בעלי נכויות פיזיות ומוגבלויות שונות. ההרשמה בעיצומה!
הכשרת מדריכי רכיבה טיפולית מדריך וילד רוכב על סוס