את ש' פגשתי בבית הספר היסודי, עם בעיות התנהגותיות קשות. הוא חווה גירושים לא פשוטים של הוריו כבר כשהיה בן שלוש. ועולמו נחלק בין טוב ורע, ללא גווני אפור. הוא הופנה לטיפול רגשי באומנות, אך מהר הפסיק להגיע, הופנה לטיפול בדרמה, וסרב להגיע. "אף מבוגר לא יגיד לי מה לעשות" אמר.
השנה, כמוצא אחרון, הגיע אליי לפינת החי בבית הספר. מיד התאהב בחיות. להם הסכים להקשיב. דרך החיות, שחזר את מערכת היחסים העכורה בבית, בה עדיין הוריו היו יחד. לאט, האלימות שביקש מהחיות להציג, ושהוצגה במקום שמור ומוגן, קיבלה מילים, והפכה לאט להבנת מציאות אחרת. לאט, נוצר הגשר בין הלבן לשחור בעולמו, והוא הסכים לקבל את החיות כל אחת בכלובה הנפרד. כל הורה בביתו הנפרד. בעלי החיים שביטאו באופן קונקרטי את האלימות שאצר בחייו, יצרו עבורו את קשת הצבעים.