הטיפול בעיני הוא מכלול של מסלולים המובילים למקום אחד, אל נפשו של המטופל ואני משלבת בטיפול עם בעלי החיים גם אלמנטים דרמטיים, אומנותיים, משחקיים, ספרותיים, וכל מה שמהטופל מתחבר אליו... 

אל הטיפול הגעתי כתרפיה עבורי ועבור ילדיי. דרכם מצאתי שבעלי החיים הם המסלול המתאים ביותר המחבר בין הגוף (ליטוף פיזי) לנפש (אסוציאציות חופשיות). בעלי החיים הובילו אותי ואת משפחתי אל שינוי ואל בגרות, והביאו אותי ללמוד את התחום.  במהלך השנים עבדתי הן עם קבוצות בגישות חינוכיות לאחריות אישית וחברתית והן בגישות טיפוליות פרטניות ליצירת אינטגרציה אישית בין חלקי האישיות. 

בשונה מגישות טיפוליות אחרות, כמו טיפול באומנות, טיפול בדרמה, בעלי החיים מגיבים מידית ומכניסים לחדר ולעבודה הרגשית ממד שלישי. בעלי החיים הובילו אותי ואת המטופלים לסיפורים אישיים וסיפורים בדיוניים שנאספו לספרים אישים, ומשלבים בהכנתם גישות טיפוליות שונות כמו הגישה הנרטיבית, הגישה החיובית וגישות אחרות. 

שמי מיכל לב נבון, אני מטפלת רגשית המסתייעת בבע"ח. 
נשואה ואם לשני מתבגרים, בוגרת המסלול לטיפול רגשי המסתייע בבע"ח במכללת דוד ילין, בעלת תואר .B.A בסוציולוגיה ותקשורת מהאו"פ, ובוגרת המסלול לאימון בקואוצ'ינג אקדמי של טל רונן וערן אולניק. 

מזה שלוש שנים אני עוסקת בלעדית בטיפול הרגשי המסתייע בבעלי חיים במסגרות שונות: בבתי ספר יסודיים, גני ילדים לחינוך מיוחד, בית החולים אברבנל, בתי אבות ועוד. 

את ש' פגשתי בבית הספר היסודי, עם בעיות התנהגותיות קשות. הוא חווה גירושים לא פשוטים של הוריו כבר כשהיה בן שלוש. ועולמו נחלק בין טוב ורע, ללא גווני אפור. הוא הופנה לטיפול רגשי באומנות, אך מהר הפסיק להגיע, הופנה לטיפול בדרמה, וסרב להגיע. "אף מבוגר לא יגיד לי מה לעשות" אמר.
השנה, כמוצא אחרון, הגיע אליי לפינת החי בבית הספר. מיד התאהב בחיות. להם הסכים להקשיב. דרך החיות, שחזר את מערכת היחסים העכורה בבית, בה עדיין הוריו היו יחד. לאט, האלימות שביקש מהחיות להציג, ושהוצגה במקום שמור ומוגן, קיבלה מילים, והפכה לאט להבנת מציאות אחרת. לאט, נוצר הגשר בין הלבן לשחור בעולמו,  והוא הסכים לקבל את החיות כל אחת בכלובה הנפרד. כל הורה בביתו הנפרד. בעלי החיים שביטאו באופן קונקרטי את האלימות שאצר בחייו, יצרו עבורו את קשת הצבעים.