מתקופת הילדות המוקדמת אני זוכר את עצמי כבעל חיבה רבה לעולם הטבע, וכילד אהבתי לחקור ולהתבונן על החי והצומח, זה העשיר את עולמי הפנימי והשרה בי שלווה ורוגע.
בגיל צעיר, משפחתי אימצה כלב. הכלב תמיד היה שם בשבילי כילד שצובר חוויות מעצימות ותחושת אחריות בדאגה היומיומית אליו, שסייעה ליצירת תחושות של אמפתיה לזולת וחוסן רגשי, ואחר כך כנער מתבגר שהוצאת הכלב לטיולים ארוכים ומהנים (עבור שנינו) עזרה להפגת הלחץ והמתח הלימודי והחברתי ולחיזוק הביטחון העצמי בתקופה רגישה זו.
עם לכתו של כלבי האהוב והפיכתי לאדם בוגר, במשך מספר שנים תמיד הרגשתי מאין "תחושה של ריקנות" ללא "חברו הטוב של האדם" על אף התקדמות חברתית בחיי הפרטיים, ולאחר התלבטויות לבחירת מקצוע לחיים, החלטתי ללכת אחרי הלב ובחרתי להפוך את האהבה הגדולה שלי לכלבים ולבני אדם למקצוע - אילוף כלבים וכלבנות טיפולית.
אימצתי לחיק המשפחה את פונצ'ו בגיל 3 חודשים, שזכה לאילוף וטיפול מסור בכדי שיהיה כלב טיפולי. פונצ'ו הוא כלב נאמן מאוד, אוהב ילדים ומשפחה ובמיוחד טיולים וספורט (כמו בעליו), והקשר בינינו הוא מיוחד.
חיבור עם כלב פותח את הלב ותורם רבות לוויסות רגשי והתמודדות עם קשיים, וגם בהיותי לוחם שחזר ממלחמה, הכלבים תמיד היו שם בשבילי ועזרו לי להתמודד עם החוויות הלא פשוטות שעברתי.
היום כאבא, אני מזהה את התרומה הרבה של פונצ'ו להתפתחות הרגשית של ילדיי, לחיזוק בהקשר החברתי והן להתפתחות המוטורית.
הורים יקרים, אני כאן עבורכם.
עידו רוט.