טיפול בעזרת בעלי חיים

ביתי הגדולה בת 5.5 מאוד אוהבת בעלי חיים מצד אחד ומאוד מפחדת מהצד השני. מכל החיות.
הבעיה הגדולה ביותר היא פחד עצום וחסר פרופורציות מהחתול האישי שלנו. הוא אצלנו כבר שנה וחצי (אומץ לאחר שהקודם נדרס לצערנו) ועדיין מתנהג קצת כמו גור. קופץ, משחק, אורב וגם תוקף כשמרגיזים אותו. אבל הוא גם מתוק, מתפנק ומתלטף בלי סוף ונותן הרבה אהבה.
אני ממש קשורה אליו ולא רוצה למסור אותו, אבל אם המצב ימשיך להחמיר אני לא רואה ברירה. מאוד קשה לי לראות את הילדה נמצאת בסטרס גדול בכל רגע נתון כשהיא והחתול בבית.
מה עושים??
יש לציין שבעלי ואני מתים על חיות ואף פעם לא הראינו לילדים שום פחד או חשש משום חיה (חוץ מג'וקים..)
תודה! קרן

הוסף תגובה

שלום קרן,
משיכה ורתיעה אל ומבעלי חיים -הם תגובות אופייניות של ילדים ובפרט בגיל זה.
פעמים רבות ניתן לראות ילד הנמשך לכלב ומזמין אותו וכאשר הכלב מתקרב, הילד נרתע בפחד.
יחד עם זאת את מתארת "פחד עצום וחסר פרופורציות" מחתול ביתי, עד כדי כך שאת שוקלת למסור אותו.
את גם מציינת כי החתול אומץ לאחר שהקודם נדרס..
מדבריך עולות שאלות רבות- האם הילדה מפחדת או חרדה מדברים נוספים?
האם הייתה עדה למות החתול הקודם , האם ההעלמות הייתה טראומטית?
איך היא מפרשת את הקשר שלך לחתול החדש ? האם היא ילדה יחידה. ועוד ועוד.
מכל השאלות את מבינה כי חשוב לערוך בירור מקיף. בירור כזה וגם מענה מדויק ומותאם יותר יינתן בטיפול, גם אם קצר מועד. חשוב לטפל בנושא כך שהפחד והקושי לא יוקרנו גם על תחומים אחרים.
בהצלחה, סרינה

הוסף תגובה

שלום סרינה, תודה על התגובה. על איזה טיפול היית ממליצה במקרה כזה? פסיכולוג ילדים או טיפול בעזרת בעלי חיים או משהו אחר? תודה רבה, קרן

הוסף תגובה

שלום קרן,
שתי האפשרויות טובות.
טיפול הנעזר בבעלי-חיים ייתן מענה ממוקד יותר לפחד מבעלי-חיים (מהחתולה) וובמובן זה יפתור
את הבעיה הספציפית , כנראה, מהר יותר.
בהצלחה, סרינה

הוסף תגובה