תיאור מקרה התמודדות עם פחד ממוות

מאת: אילנה כץ, פסיכותרפיסטית בסיוע בעלי חיים

יוני בן עשר בכור במשפחה. יש לו שני אחים הצעירים ממנו בחמש שנים. התפתחותו מתוארת ע"י ההורים כתקינה פרט לבעיה שפתית שטופלה אצל קלינאית תקשורת.

לאחרונה מרבה להתפרץ בבית בבכי וצעקות לגבי כל אירוע שאינו מתנהל על פי רצונו. אחד מאחיו סובל ממחלה כרונית הבאה לידי ביטוי באיבודי הכרה פתאומיים המסתיימים לעיתים קרובות באשפוז.

האם דומיננטית בבית מאפשרת לאב להיות שותף פסיבי בגידול הילדים. היא עצמה אינה אישה בריאה וסובלת מדיכאונות חוזרים. היחסים בין ההורים מתוחים מאוד.

הטיפול ביוני נמשך כתשעה חודשים, במהלכם הוא העלה קשיים הנובעים מחרדות ופחדים התוקפים אותו במהלך היום והלילה. הוא תאר דמויות הרודפות אחריו שהן בעלות אברים של בעלי חיים שונים הוא ייצר לעצמו מנגנונים שונים של הגנה בפני הדמויות המאיימות.

הפחדים שיוני דבר עליהם הוגדרו על ידו כפחדים ממוות, פחדים ממצבים של חוסר אונים מול מחלת אחיו. פחדים מניתוק מבני משפחתו ודאגה לשלומם. הוא לקח על עצמו תפקיד הורי בבית הוא שומר על אחיו הבריא ודואג לו בשעות אחה"צ.
יוני יצר קשר טוב עם בעלי החיים. הקשר עמם הרגיע אותו ואפשר לו להתחיל לנהל חיים תקינים. 

דרך השליטה בכלבה הוא הצליח להתחיל ולשלוט בפחדים המציפים אותו בעקבות מותה של חית מחמד שהייתה ברשותו הוא ביקש מהוריו לקנות לו שרקן דומה לשרקן שלי. ההורים נענו לבקשה והוא החל לטפל בשרקן החדש. הקשר עם השרקן אפשר לו לשחרר את האם מהצורך לישון איתו ואפשר מידה מסוימת של עצמאות ליוני ולאם. 

גל נוסף של חרדות עלה כשאחיו אושפז בבי"ח. הוא ספר בהתלהבות שגם הוא היה מאושפז בילדותו בעקבות מחלת חום. הוא חשש מפרידה מההורים שאכן היו נוכחים במידה מועטה בבית בתקופה זו וחשש מאוד ממותו שלו .
הוא יצר קשר מיוחד עם השרקנים שלי במיוחד דאג לקשר בין השרקנית לבתה התינוקת. הוא חשש מהרגע בו יהיה צורך להפריד בין האם ובתה. הוא שמח מאוד שאפשרתי לשתים להישאר יחד פרק זמן ארוך במיוחד והכנו אותן לפרידה הטבעית הצפויה. 

שלב נוסף התרחש כאשר יוני נעזר בשרקן כדי להפעיל קבוצת ילדים צעירים ממנו. 
נושא הקנאה עלה בצורה מדהימה בעת שהותה של כלבה נוספת בביתי. מארג היחסים שנוצר בין הכלבה שלי לכלבה האורחת אפשר לו להעלות את הנושא הקנאה לדון בו ולרכך את עוצמתו.

מצבה הבריאותי המדרדר של האם וחולשתו של האב מעלים שוב את סף החרדה והפחד ממוות ומפרידה יוני בוחר הפעם להיעזר בבובות כף יד ודרכן להוציא תוקפנות. הוא מזדהה עם האריה הלביאה הפיל ומצליח לנצח את כל "אויביו".
לקראת סוף הטיפול יוני בוחר במשחקי קופסה רוצה כל הזמן לנצח אני מנווטת כך שלעיתים יצליח ולעיתים יצליח לעמוד בתסכול של כישלון. חייו נשלטים ונכנסים לשגרה בה הוא מודע לקשיים לחוסר הביטחון ולבלבול בין המסרים של אבא ואמא. מצליח הכיל בתוכו את החלקים הקשים בצד אלה הנעימים והמחזקים.

בבוקר יום המפגש הלפני אחרון שלנו מתה השרקנית האהובה עליו. יוני קיבל את הידיעה בעצב רב הוא עסק בנושא כל הפגישה בכה והביע חשש שגם השרקנית שלו תמות. דמיון ומציאות התחלפו זה בזה והמוות היה כל כך ודאי ומציאותי. 
אחרי מותה של השרקנית הבאתי שרקנית חדשה שונה בצבעיה מהשרקנית המנוחה. יוני שמח בשרקנית החדשה שיחק עמה במהלך רוב הפגישה לקראת הסוף ביקש לשחק משחק קופסה ומבלי שחש בכך השרקנית נעלמה וברחה. הוא היה המום מהאירוע המצער.

הדמיון והמציאות התחלפו באחת בטיפול. הקשר של יוני לשרקנית העובדה שהוא מגדל בעצמו שרקנית כאילו הצליח "לקחת" שלוחה שלי הביתה כדי שתחזק אותו. היכולת שלו לשלוט בחייו דרך השליטה בכלבה והעלאת הנושאים הכאובים בסיוע בעלי החיים מלמדת עד כמה המקום של בעלי החיים בטיפול משמעותי חשוב ומאפשר לילדים להביע את עצמם בצורה ברורה ואף לקצר על ידי כך את משך הטיפול.

תמונת אילוסטרציה