היבטים טיפוליים בטיפול ברכיבה ובטיפול באמצעות סוסים

סיכום מאת: אביבית מלכה, (עבודה מסכמת לקורס: הכשרת מטפלים ברכיבה, ביה"ס סוסים ואנשים, יוני 2008)

הסוס הינו כלי טיפולי מרתק אשר מאפשר טיפול במגוון רחב של מצבים טיפוליים בדרך שונה ואפקטיבית. הקשר החברי שנוצר בין חיה אצילית זו לבין המטופל פותח דלת לעולמות פנימיים חבויים ובכך נסללת דרך חדשה להתמודדות עם קשיים בתחומים שונים.
 
בחינת הנושא מנקודת מבט פסיכולוגית מראה שהטיפול והרכיבה על הסוס מאפשרים למטופל להתמודד עם מצבים שיכולים לקדם טיפוח תחומים כגון: מודעות לעצמו ולסביבה, תקשורת (הבנת מסרים וביטוי עצמי), ביטחון עצמי, עצמאות, יכולת אמפתית, טכניקות להתמודדות פעילה עם קשיים, התמודדות עם תסכולים, אסרטיביות, נתינת אמון, פתרון בעיות, הרגלי עבודה, דחיית 

סיפוקים, התמודדות עם סמכות ועם חוקים – תחומים שחשובים להתפתחותו הרגשית והחברתית של המטופל. מחקרים שבדקו את ההשפעות הפסיכולוגיות של הרכיבה תומכים במחשבה שלסוס תרומה משמעותית להתפתחותו הרגשית של המטופל (הילד, או המבוגר).

מטופלים עם ליקויי למידה וקשיי הסתגלות צריכים להתמודד עם הרגשות והתחושות שמלווים את הקשיים שלהם. תחושות של אכזבה, תסכול, חוסר אונים וחוסר ערך בתחום הלמידה וההתמודדות עם דרישות בית הספר או מקומות העבודה צובעים במקרים רבים באור אפור כל תחום שקשור ללמידה ולמסגרת, ולפעמים גם מקרינים על תחומים אחרים בחיי המטופל.

הסוס מציע התייחסות קבועה ובטוחה, שהיא חשובה מאוד למטופלים הללו, ודרישותיו הן ישירות והגיוניות. הוא מאתגר את המטופל בצורה הוגנת, אין לו "דעה" על מי שרוכב עליו – אין זה משנה אם הרוכב רזה או שמן, מבין מהר או לאט. הסוס מציע קבלה! באמצעות הסוס מטופלים אלה מוצאים עצמם בעמדה שמאפשרת להם להגיע לתוצאות ולהשיג הצלחות. מעבר לזאת, המוטיבציה לרכב מעוררת מחדש את הסקרנות שהתמלאה באבק ומאפשרת למטופלים אלה לתרגל אותה.

בבסיס הרעיון של התכנית הטיפולית באמצעות סוסים עומדת התפיסה של שימוש בגירוי מעורר מוטיבציה – כלומר, גירוי שמעורר במטופלים את הרצון להצליח ואת התחושה שהם יכולים לעשות זאת. הרכיבה מספקת להם "דחיפה פסיכולוגית" ומאפשרת להם לפתח את הפוטנציאל הטמון בהם.

הטיפול מתבצע במסגרת יחידנית או קבוצתית. הוא מורכב מפגישות המשלבות עבודה משותפת עם פסיכולוג ומטפל ברכיבה. באמצעות ההתייחסות למצבי רכיבה מציאותיים, שהמטופל חווה כמה דקות לפני כן, מאפשרים המטפלים למטופל לעבד ולהבין במסגרת מובנית ומוגנת את דרכי ההתמודדות שלו ומעודדים אותו לזהות טכניקות התמודדות עם למידה (חוסר אונים, תסכול) והתמודדות עם מסגרות בכלל (דחיית סיפוקים, התמודדות עם סמכות), כל זאת באווירה ובסביבה שאינם מתקשרים ללמידה, לבית ספר ולמסגרות השונות בחיים. מצב זה, לרוב, מפחית את תחושת האיום והחשש ומגביר את המוטיבציה לפתח דרכי התמודדות אפקטיביות.

העבודה הפסיכולוגית באמצעות רכיבה וסוסים עם מטופלים אלו מתמקדת בצירים הבאים:
תלות         מול     עצמאות
פסיביות     מול     אקטיביות
כאשר הכוונה היא לעורר ולפתח אצל המטופל את יכולת ההתמודדות הפעילה ואת העצמאות שלו – יכולות חשובות לרכיבה, ללמידה ולהסתגלות בחיים בכלל.

באמצעות תהליך המבוסס על דיון ועיבוד חוויות הרכיבה מאפשרים הסוס והמטפל למטופל להעביר ולהכליל את דרכי ההתמודדות שלו עם הרכיבה לעולם שמחוץ לחווה ולסוסים (שי רודיטי, 2000).

לימוד השליטה על הסוס והיכולת לנוע אתו בעצמאות ובביטחון הנם צעד גדול בבניית הביטחון והדימוי העצמי של הרוכב. הסוס הופך להיות שלוחה של הרוכב. כשהרוכב יושב על גב הסוס הוא מתמזג אתו וביחד הם נעשים ישות אחת. ההתגברות על פחדים, העלאת הערך העצמי, פיתוח האחריות והמשמעת האישית נבנים מתוך הקשר עם הסוס תוך כדי הרכיבה והטיפול בו. בנוסף לכך, כאשר מדובר בעבודה בקבוצה מושגים יתרונות חברתיים, כגון: השתלבות במסגרת חברתית, אינטגרציה בעבודה, כיבוד הישגים של אחרים, לימוד איך וויתור או לחילופין איך לעמוד על שלך, מיומנויות של הנהגה וכן המודעות לעזור לזולת ולהסתייע על ידו מתפתחת.
 
דוגמאות לחלק מההפרעות הרגשיות בהן ניתן לטפל:

• הפרעות תקשורת כגון אוטיסטים, פיגור שכלי ותסמונות שונות.
• מצבי טראומה וחרדה
• היפראקטיביות הפרעות קשב וריכוז
• לקויות תחושתיות
• הפרעות פסיכיאטריות או נוירוטיות

אוליברה (1988, Oliveira), שהינו אחד מאבות הרכיבה הקלאסית, טוען שלימוד הרכיבה דורש אימון של כל המיומנויות האנושיות. אמנות הרכיבה היא ההבנה המושלמת בין הרוכב וסוסו. מדובר בהרמוניה שנוצרת כתוצאה מעבודה משותפת של הרוכב וסוסו, כאשר השניים משוחררים מכל מתח פיזי ונפשי. התייחסות לרכיבה אמנותית עשויה לתרום רבות לפיתוח הצדדים הרוחניים של האדם. הפעילות שניתן לעשות עם סוסים מאוד מגוונת וניתן להתאימה לצרכים המיוחדים של כל אדם. כאשר יש צורך בעבודה על מיומנויות חברתיות, ניתן לעבוד גם במסגרת קבוצתית.

במקרה שבו יש צורך בחיזוק צדדים רוחניים יש מקום רב לעבודה על מיומנויות רכיבה כאמנות. זו מגרה פיתוח החלקים היצירתיים והרוחניים של האדם, תוך כדי עבודה בתחומים הנפשיים והפיזיים במקביל. כך גם כאשר מתרחשת נפילה היא נחשבת כחלק מהפעילות. ניתן ורצוי ללמוד ממנה כיצד לקום ולהמשיך הלאה. עובדה זו ניתן להקביל למעידות המתרחשות כחלק מהחיים (קרן בקי 1, 2000).

לסיכום, הטיפול באמצעות סוסים מאפשר להגיע לתוצאות והישגים מרשימים בתהליכי התמודדות מורכבים של בעיות פיזיות-מוטוריות מורכבות תוך שיפור הדימוי העצמי ויצירת נתיבי עצמאות לשיפור היכולות האישיות של המטופל.