טיפול בעזרת בעלי חיים בילדה מופנמת עם עודף משקל

תיאורי מקרה טיפוליים מאת: קרין דזנט, מטפלת בעזרת בע"ח

עבדתי כמורה בביה"ס לחינוך מיוחד וניהלתי פינת חי קטנה.
הגיעה אליי לטיפול פרטני ענת, ילדה שמאוד אהבה חיות.לענת היה צורך לחוש שהיא איננה, בכיתה הייתה ממעטת בדיבור וכמעט ולא השתתפה בשום שיעור, ענת רצתה וניסתה תמיד להיות בלתי מורגשת. אבל זו הייתה בעיה!

ענת היא ילדה בת 14 ומאוד שמנה. כולם צוחקים עליה ואין לה חברים. בפינת החי ענת פרחה, היא אהבה את תשומת הלב של החיות. בעלי החיים קיבלו את ענת כמו שהיא, ללא קשר למראה החיצוני שלה, לצבע עורה או למינה, הם אהבו אותה כיוון שהיא הייתה דואגת להם, מלטפת, מאכילה ומנקה את הכלובים שלהם.
מכל החיות ענת הכי אהבה את האוגר הסבירי הקטן. 

ענת כמעט ולא רצתה לגעת בשום חיה פרט לאוגר הקטן. 

במהלך השנה הושם בבית הספר דגש על נושא התזונה הנכונה והבריאה, ואני החלטתי, יחד עם מורתה, ליזום תוכנית בניסיון לעזור לה להשיל מספר של קילוגרמים, בעזרת החיות.

פעמיים בשבוע נפגשנו והמפגשים התקיימו בימים קבועים, בשעות קבועות וסדר המפגשים, ברובם, היו קבועים מראש ומתוכננים, היות ולענת היה קשה עם שינויים. בכל מפגש היינו מנקות את הכלוב של האוגרים, מלטפות ומחזיקות אותם ומאכילות אותם,

ענת למדה להשתמש בסכין ובקרש חיתוך והיינו מכינות להן יחד סלט ירקות. בהתחלה רק האוגרים אכלו מן הסלט, בהמשך ענת הסכימה לחלוק את הסלט עם חיות נוספות כמו: שרקנים וארנבונים. לאחר כחודשיים הצעתי לענת להכין מנה גדולה יותר של סלט והצעתי לה שמה שנותר יהיה עבורנו - ענת הסכימה, וכך התחלנו לאכול יחד סלט בסוף כל מפגש.
כמובן שהמהלך החדש כלל את הסכמתם של ההורים והחלטנו שגם בבית יקפידו על אכילת סלט לפחות פעם ביום. האהבה של ענת לחיות הזעירות רק הוכיחה עד כמה היא רצתה להיות קטנה ובלתי מורגשת בדיוק כמותן. (לענת הייתה בעיה רגשית עמוקה).

עם הזמן, ענת החלה להשיל אי-אלו קילוגרמים ממשקל גופה והחלה לקבל התייחסות אחרת מחבריה לכיתה. ענת הפכה למקובלת יותר בזכות המראה החיצוני שהחלה לקבל, ובנוסף גברה עליה תחושת הביטחון העצמי.
בכדי להמשיך ולחזק את ענת ואת ביטחונה העצמי הוחלט לאפשר לה להגיע פעם בשבוע למפגש בפינת החי עם חבר/ה מהכיתה. ענת הפגינה ידע רב לגביי החיות ולאט לאט עברה לגעת גם בחיות האחרות: שרקנים, ארנבונים, אוגרים סורים, תוכים.....

במפגשים הללו ענת החליטה כמעט הכול. היא החליטה את מי נחזיק ונאכיל, למי ננקה את הכלוב והיא בחרה בחבר שיגיע באותו היום, ושיחלוק עימנו את הסלט כמובן.
ענת עברה שינוי מהותי, היא איננה נחבאת אל הכלים עוד, היא רכשה לה חברים וציוניה השתפרו מאוד.
היא משתתפת בשיעורים ומשפחתה גאה בה מאוד. היום ענת בת 18, ועובדת בחנות חיות באזור השרון, ענת ירדה כ-20 ק"ג וממשיכה לשמור על הגזרה וחיה עם הוריה.

תמונת אילוסטרציה