טיפול בעזרת בעלי חיים לילדים בשיקום כתוצאה מכוויות

מאת יונית זידנברג, בוגרת התכנית לטיפול בעזרת בעלי חיים, מכון מגיד

סובלים הילדים מלחץ ומתח טראומטי, חרדות ובעיות התנהגות. החרדות לרוב נובעות מהאופי הטראומטי של הפציעה, וכן, מהשינוי הגופני הנובע מהכוויות - צלקות, נכויות ועוד. 
נמצא שמיעוט סובל מבעיות אלו לאורך זמן, כך שעיקר הטיפול השיקומי ייעשה בחודשים הראשונים לאחר הפציעה. טיפול שיקומי בנפגעי כוויות אינו כולל טיפול רפואי בלבד, מחקרים הראו ששילוב של טיפול פסיכולוגי ופעילות גופנית מביאים לתוצאות חיוביות, הן בפן הפסיכולוגי והן בפן הרפואי, עד כדי כך שניתן אף למנוע התערבות כירורגית. 
דרגות חומרה והגורמים לכוויות ילדים נמצאים בקבוצת הסיכון לפציעות מסוג כוויות, ישנן כמה סיבות לכך: למשל במקרה של שפיכת נוזלים חמים, זהו אופן הפגיעה הנפוץ ביותר, גובהם של הילדים וטווח ראייתם המוגבל עלולים להביאם לידי סיכון, במקרה של מגע במשטח חם, לילדים אין רפלקסים מהירים, הם מגיבים במעין קיפאון, מה שמחמיר את הפגיעה. 
ישנן 4 דרגות של כוויות, הדרגה הראשונה היא השטחית ביותר ואינה מצריכה התערבות הרפואית, הדרגה השנייה עמוקה יותר ומצריכה טיפול קל ומעקב, אך מבריאה בדרך כלל ללא כל צלקת. 

ילדים בין הגילאים 15-4 אשר שטח הכוויות שעל גופם הוא 40% ומעלה. אוכלוסיית הילדים נבחרה מכיוון שילדים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה להיות מעורבים בפציעות מסוג כוויות. וכן, נתונים מראים שאחוז גבוה מהנפגעים הם ילדים. חשוב לציין שאין מניעה להשתמש באופרציות הטיפוליות בעזרת בעלי חיים עם קהל בוגר יותר. במחקרים שונים נמצא שרוב הילדים אשר יקבלו מענה טיפולי פיזי ופסיכולוגי יוכלו לחזור לאורח חיים נורמאלי לאחר השיקום. מחקרים מראים שבחודשים הראשונים שלאחר הפציעה 

תלוי בשטח הפגיעה על פני הגוף - בדרך כלל מצריכות טיפול רפואי מסיבי, העלול אף לכלול התערבות כירורגית. וכן, שיקום ארוך. בכוויות מסוג זה עלולות להיפגע גם העצמות, במיוחד אלו הקרובות לעור כגון, מפרקי המרפק ומפרקי הברך.
ישנם גורמים רבים לכוויות: חום - הנפוץ ביותר. מקור החום אליו נחשף הנפגע יכול להגיע מכמה גורמים: אדים - מגע של העור עם אדי מים רותחים או אדי קיטור. נוזלים - מגע של העור עם מים רותחים או שמן רותח, ככל שטמפרטורת הנוזל גבוהה יותר, כך הכוויה תהיה בדרגה גבוה ה יותר. מתכת - מגע עם מתכת חמה, או בעצם כל משטח חם אחר, כגון תנור, מנוע מכונית, אבנים חמות ועוד. אש ישירה - מגע עם אש ישירה הוא אחד הגורמים המסוכנים ביותר.

במקרה זה מדובר בעיקר בשכבה התת עורית אשר אינה נראית לעין, לכן במקרה של התחשמלות יש לחפש ולאתר את הכוויות ולטפל בהן.

ישנם שני גורמים עיקריים לכוויה כתוצאה מקרינה, הנפוץ מביניהם הוא קרינת השמש, בדרך כלל אלו כוויות מדרגה ראשונה. השני הוא הקרנות הנעשות לחולי סרטן. 

מדובר בחומצות חזקות במיוחד אשר במגע ישיר עם העור גורמות לפגיעה ברקמת העור ולנזק המתבטא בכוויה. סיכון נוסף במגע עם חומצות חזקות הוא אדי החומצה - אלו עלולים ליצור כוויה על העור, אך הסיכון הגדול במקרים אלו הוא פגיעה בעיניים ובמערכת הנשימה. 
 

הטיפול ייעשה עם כלב, בינוני עד גדול (עד 35 ק"ג), לא קטן. בטיפול תהיה התמקדות בהתמודדות המטופל עם בעיות בתנועה ובהתמודדות עם הכאב. כמו כן, ניתן יהיה לשלב בין השניים על מנת להגיע למטרה טיפולית שהיא ללמד מחדש את המטופל להתמודד עם פעילויות יומיומיות ובכך להכין אותו לחיים שלאחר השיקום, כך שלאחריו ייצא עם כלים אשר יעזרו לו בשיפור איכות חייו. 

אחד הדברים החשובים במהלך השיקום הוא תרגילים ותנועה. זאת על מנת לחזק את הגוף. המטופל זקוק לחיזוק פיזי מכיוון שבמהלך הטיפול הרפואי הראשוני הוא היה רוב הזמן במצב שכיבה, זאת לאחר טיפולים מאסיביים, נטילת תרופות נגד כאבים ואף ניתוחים. לאחר תקופה מסת השריר יורדת והגוף נחלש. על מנת להחזיר לגוף כוח וחיוניות יש לבצע פעילות גופנית יומיומית המתאימה למצבו של המטופל. במידה והוא יכול ללכת, טיולים עם הכלב יחזקו את שרירי הרגליים ויעזרו לגמישות העור המתחדש. כמו כן, אחיזה ברצועה (חשוב שהכלב יהיה רגוע) תיצור איזושהי התנגדות אשר תפעיל שרירים נוספים בידיים ובמפרקים, במהלך הטיול ניתן יהיה להחליף את היד האוחזת ברצועה ביד השנייה. כאמור, ילדים סובלים מלחץ, חרדות ובעיות התנהגות בחודשים הראשונים שלאחר הפציעה, בעיות אשר עלולות להוביל לדיכאון, ומחוסר רצון לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות, טיפול בסיסי בכלב, כגון סירוק וצחצוח שיניים, יוכלו לשקף לילד את הצורך בפעולות אלו, ובמידה והוא יחווה הצלחה עם הכלב, יוכל ליישם זאת על עצמו. כמו כן, סירוק הכלב למשל, ידרוש מהמטופל אימוץ של שרירים רבים, התכופפות לכיוון הכלב, הגעה עם היד לכל גופו של הכלב. 

התמודדות עם כאב היא קשה מאוד בנפגעי כוויות, למרות הדעה הרווחת שככל שהכוויות קשות יותר, והעצבים הרוסים יותר, כך פוחת הכאב, במחקרים נמצא, שכל מטופל מגיב שונה לכוויות, שני מטופלים עם פציעה דומה (דרגת כוויה, אזור בגוף באחוזים ואזורי פציעה דומים) יחוו רמות של כאב שונות ואין דרך לדעת מה תהיה רמת הכאב. התמודדות עם כאב יכולה להיעשות דרך הסחת דעת, למשל, החלפת התחבושות, אשר מתבטאת בכאב רב אך לא רק כאב אלא גם במבט בפציעה שאינה נעימה לעין, במצב זה ניתן יהיה להתחיל את הטיפול מיד בתום ההחלפה, בתיאום עם הצוות הרפואי, כך יהיה למטופל למה לצפות ואולי אף התרגשות לקראת המפגש עם הכלב. הטיול עם הכלב לבדו אולי אינו מספיק, אך יציאה לאוויר הפתוח, ומקום בו ישנם אנשים נוספים עם כלבים יכול ליצור קשרים ושיחות שאינם קשורים למצבו הרפואי של המטופל. כמו כן, הכלב אינו רואה את השינוי הגופני שרואה המטופל והחברה סביבו, הוא יעניק חיבה ואהבה, חיבוק וחום ללא מבט שיפוטי. 

שילוב של מטפלים מתחומים נוספים יועיל להבנת מצבו הייחודי של המטופל ולטיפול יעיל יותר, למשל תיאום זמן הטיפול לאחר מקלחת או החלפת תחבושות, שתי חוויות כואבות במיוחד, תיאום תרגילים המותאמים למטופל ביחד עם מרפה בעיסוק, שיחות עם פסיכולוג/ית או עו"ס על מנת להבין את מצבו הפסיכולוגי של המטופל, שיחות עם הצוות הרפואי אשר יעדכן לגבי מצבו הרפואי. וכן, שילוב בני משפחתו של המטופל בשיקום. תמיכתם של בני המשפחה חשובה מאוד בשיקום. שילוב בני המשפחה יכול להיעשות בעת טיול למשל, בני המשפחה יצטרפו ויצפו במטופל הולך ואוחז ברצועה בעצמו, חשוב גם למשפחה לצאת מדי פעם אל האוויר הצח ולשנות את תפאורת בית החולים. בני המשפחה יוכלו בעצם לצפות בהתקדמות המטופל לעודד ולתמוך בו. 

* המאמר הוכן בהנחיית נאור דנטר מרצת הקורס "אוכלוסיות נבחרת בשיקום - ותרומתם של בעלי החיים"
בית הספר להתערבויות טיפוליות בעזרת בעלי חיים, בניהולו של ד"ר יוני יהודה, מכון מגיד מבית האוניברסיטה העברית, ירושלים.

ביבליוגרפיה 
​מידע כללי על כוויות והגורמים להן - http://www.burn.org.il/  נכון לתאריך 2.2.2014

1. Bakker, A., Maertens, K. J.P., Van Son, M. J.M., & Van Loey, N. E.E. (2013). Psychological consequences of pediatric burns from a child and family perspective: A review of the empirical literature. Clinical Psychology Review 33, 361-371
2. Richardson , P. & Mustard, L. (2009). The management of pain in the burns unit. Burns 35, 921-936. 
3.  Rosenberg, M., Celis, M. M., Meyer, W., Tropez-Arceneaux, L., McEntire, S. J., Fuchs, H., Richardson, L., Holzer, C., Herndon, D. N., & Suman, O. E.. (2013). Effects of a hospital based Wellness and Exercise program on
4. quality of life of children with severe burns. Burns 39, 599-609. 
5. Goutos, I., & Tyler, M. (2013). Early management of paediatric burn injuries. SYMPOSIUM: Accidents And Poisoning, Paediatrics And Child Health 23:9, 391-396.