סיוע בעזרת בעלי חיים בבית הספר לחינוך מיוחד "מול התבור" בכפר הנוער כדורי

מאת: ד"ר רוני רדו, זואולוג ועוז לוין, מסייע בעזרת בע"ח, כפר הנוער כדורי 

במסגרת תכנית הדגל של משרד החינוך, "האחר הוא אני",  נפתח בשנה"ל תשע"ה בית ספר למתבגרים עם ASD (אוטיזם) על כל הספקטרום, "מול התבור", ע"ש בנימין רוטמן, בתוך כפר הנוער הוותיק ע"ש "כדורי".

פינת החי בכדורי משרתת את תלמידי חטיבת הביניים של כדורי ואת תלמידי בית הספר "מול התבור". 

עוז לוין, מסייע בעזרת בעלי חיים, עובד כבר שנים רבות בכפר הנוער כדורי. השנה זו השנה השנייה שבה הוא עובד עם תלמידי בית הספר "מול התבור", ונעזר ביכולותיהם המופלאות של בעלי החיים על מנת לגעת בנפשם של הילדים ולקדמם בדרכים מגוונות. 

מספר עוז: "חלק גדול מתלמידי בית הספר הרגיל מאוד אוהבים להגיע לפינת החי  ומאוד נהנים להיות בה. גם תלמידים שבעבר פחדו להיכנס לפינת החי, נכנסים כיום בשמחה ומשתתפים באופן פעיל בפעילות של תלמידי כיתתם. בפעילות עם הילדים, אני מלמד אותם על מבנה פינת החי, על סוגי בעלי החיים שנמצאים בה, המשפחות שבעלי החיים שייכים אליהן, מלמד אותם לזהות קולות של מינים שונים ועוד ועוד...

השנה אני עובד רק עם תלמידי ביה"ס "מול התבור". זו השנה השנייה בה אני מלמד אותם, ואפשר לומר שההתחלה הייתה לא פשוטה לתלמידים. אבל, עם הזמן, לאט לאט, ועם הרבה סבלנות, רוב התלמידים התרגלו למקום. הם מכירים את קולות החיות, נהנים ללטף אותן וחלקם אף מצליחים להבדיל בין התחושות ולשייכן לבעל החיים. עם הזמן התלמידים מתחילים ללמוד עובדות מעניינות על בעלי החיים, אך החלק החווייתי וההתנסותי הוא המשמעותי ביותר עבורם. 

במהלך עבודתי אני חווה הפתעות, משברים, הצלחות. למשל, אחד התלמידים הגיע באופן סדיר עם כיתתו לפינת החי, אך בשלב מסוים הוא החל לפחד והפסיק להגיע. הצוות המטפל בו ואני , ניסינו להבין  בכוחות משותפים, מה הסיבה לפחד הפתאומי. הידע שרכשתי במהלך הכשרתי כמסייע בעזרת בעלי חיים, יחד עם הניסיון שצברתי עם הזמן,  אפשרו לנו לאתר את גורם הקושי והפחד, ויחד בנינו תכנית הדרגתית שעזרה לו לחזור לפינת החי.

בתחילת השנה, התלמידים פחדו מאוד מבעלי החיים ומהקולות שהם משמיעים. הסברתי להם שכך בעלי החיים מדברים, מתקשרים – ביניהם ובין עצמם ועם הילדים, וככל שהתקדמה השנה התלמידים התרגלו למקום, נעשו הרבה יותר נינוחים ושלווים  והפכו שותפים לפעילות.

העבודה שלי כמסייע בעזרת בעלי חיים עם התלמידים המדהימים האלה היא חלק בלתי נפרד משגרת יומי. הסיפוק הגדול ביותר שלי הוא כשאני רואה את ההתקדמות של כל אחד ואחד מהם. את הקשיים שהיו להם לפני הפעילות בפינת החי ואיך הם התקדמו בתהליך הזה, כל אחד בקצב שלו ובדרכו שלו, וכמובן את האהבה שהם מעניקים לבעלי החיים, וכתוצאה מכך – גם לסובבים אותם.

למרות שבאתי מרקע חקלאי ומעבודה בחווה של בקר, עד שהתחלתי את לימודי במסלול "מסייע בעזרת בעלי חיים", לא ידעתי כיצד אפשר להיעזר בבעלי החיים כדי להגיע אל תלמידים עם קשיים, ולא שיערתי עד כמה בעלי החיים מסייעים לתלמידים להיפתח ולהתפתח. במסגרת לימודיי קיבלתי כלים רבים ויעילים לעבודה משמעותית עם תלמידים מסוגים שונים בפינת החי. הלימודים פתחו בפני את היכולת להעניק לתלמידים, בעזרת בעלי החיים, על אף הקשיים את האפשרות להיפתח, לחוות, ליהנות ולהתקדם.

ראשית הוכשרתי כמורה, ורק מאוחר יותר המשכתי ללימודי סיוע בעזרת בעלי חיים. החשיבות והמשמעות של תעודת הוראה היא בהיותי חלק בלתי נפרד מצוות במוסד חינוכי. היכולת לעבוד באופן הוליסטי עם מגוון מטפלים ולהוסיף את הנדבך המקצועי שלי, מאפשרת את קידומו של התלמיד."