טיפול בעזרת בעלי חיים ללטף שפן ארנבת ארנבון

מאת: ענת אלון-פרדו, מסייעת טיפולית בעזרת בעלי חיים ב"פינה חיה"
ורכזת הקורס "סיוע טיפולי בעזרת בעלי חיים" של בית איזי שפירא ואוניברסיטת "בר אילן"

"ש', בת 8, בוחרת את בעל החיים אותו תלטף:
"אני רוצה את הארנבת האפורה"
"את הארנבון? בבקשה...""
 
השאלה שנשאלתי היא: ש' קראה לארנבון ארנבת. מדוע לא להעמיד את ש' על טעותה ולהסביר לה את ההבדלים ביניהם?

זו שאלה מאוד לגיטימית ונכונה וכן שאלה שבמהלך מפגשי הסיוע הטיפולי אני שואלת את עצמי פעמים רבות האם לתקן? האם להסביר? האם להתעלם?

רגע, רגע. קודם כל בואו נעשה סדר – אילו בעלי חיים בתמונה?:
שפן (hyrax) - בעל אוזניים קצרות ועגולות וחסר זנב. השפן אינו שייך למשפחת המכרסמים והוא קרוב גנטית של הפיל. זהו שפן הסלעים הנראה בארצנו בצפון ובדרום מתחמם עם משפחתו בשמש בין הסלעים.
ארנבת (hare) – בעלת אוזניים ארוכות מאוד ורגליים אחוריות גדולות. בארץ נפוצות ארנבת המדבר והארנבת המצויה. ולדות הארנבות נולדים בקינים בין שיחים עם עיניים פקוחות מכוסים פרווה. בצפון אירופה מצויים זנים של ארנבת השלג, אשר משנה את צבעה בהתאם לטמפרטורה בה היא נמצאת. הארנבת מגיעה למהירות ריצה של כ-70 קמ"ש. 

ארנבת אז שפן זה לא וארנבת גם כן לא. אז מה כן?
ארנבון (rabbit) – ארנבון הוא זן בפני עצמו, בניגוד להשערה הרווחת - ארנבת קטנה. הארנבון הוא קרובהּ המבוית של הארנבת. גם לארנבון זנב קצר וצמרי ואוזניים ארוכות, אך הוא קטן יותר מהארנבת, ורגליו האחוריות קצרות יותר. הגורים נולדים עיוורים וקרחים. הארנבון מגיע כיום במופעי פרווה רבים וגזעים שונים.
עכשיו כולנו יודעים שמרבית השפנים והארנבות בפינות החי ובבתים הם בעצם, ארנבונים.
 
נחזור לש'. מדוע לא תיקנתי אותה תוך הסבר ורציונאל? זו אחת מדילמות רבות העולות במהלך מפגש. אחת המיומנויות הנדרשות ממני, כמסייעת טיפולית בעזרת בעלי חיים היא סינון הדילמות ובחירתן – כאשר המטרות משמשות לי כמצפן. 
בסיטואציה המדוברת, המטרה הייתה היכרות. לכן, במקום להעמיס מידע באותו הרגע, היה תיקון שהופיע בתור חזרה על דבריה עם המינוח המתאים. באופן כזה, התיקון אינו מעצים חוסר ידע או מתקבל כתגובה שלילית ("זו טעות, השם הנכון הוא..."). בהמשך, ייתכן שש' תתקן את עצמה מתוך שינון או אף הבנה, ייתכן ואצטרך ליצור התערבות משותפת איתה להבחנה בין ארנבת לארנבון אך המושג כבר יהיה מוכר לה. כמובן, שהדברים צריכים להיעשות בהתאם לגיל וליכולות האדם איתו אנו עובדים וכן מתוך חזקותיו.